אני לעולם לא אשכח את ההתחלה את היום הזה שאני עומדת בדוכן משלי עם כל הסחורה שלי, מתרגשת רק מעצם המעמד. לצידי דוכנים של עסקים נחשקים, בטח בעייני, עסקים שכבר יש להם שם וקהל לקוחות שמגיעים לדוכן שלהם כדי לפרגן ולרכוש. ורק אני, האנונימית, נמצאת בסוף של הסוף של היריד, עם דוכן קטן שגם אותו בקושי הצלחתי למלא מרוב שהיו…
מה לי ולאהבה עצמית? כן, אני יודעת. כולם כותבים על זה ועם כל הכבוד לטו באב, קצת מאסתם בנאומים והטפות לאהבה עצמית. אני לגמרי מבינה לליבכם, אבל מציעה לכם בכל זאת להישאר רגע ולהמשיך לקרוא כי הפוסט הזה מציע זווית קצת שונה ממה שקראתם עד עכשיו, הזווית שלי. מי יודע, אולי אפילו תאהבו את מה שכתוב פה ואני אשמח שלא…
בערך לפני שנה כשהייתי ממש לפני לידה, מבולבלת ומלאת מחשבות וחששות בנוגע לעתיד העסק והעשייה שלי. כבר אז התחלתי להבין שיש כח אדיר בעצם הפוקוס נמחשבתי שלי והבנתי שיש לי היכולת לבחור לאן לתעל אותו. זכרתי איך דברים שחשבתי בעבר שהם קשים או מאכזבים התגלו בהמשך כחלק מהדרך שהובילה אותי לאיפה שאני היום ולהבנה שקיים גם טוב בכל דבר שקורה.…
התגעגעתי אז באתי איכשהו עשיתי זאת שוב. הצלחתי להפתיע את עצמי. זה לא שלא ידעתי שאני עקשנית כשאני רוצה משהו, אבל יכול להיות שבתוך כל ההפוגה הזו של אחרי הלידה, קצת הספקתי לשכוח. בכל זאת, ההתנהלות היומיומית שלי בחודשים האחרונים היתה שונה לגמרי והתמקדה בעיקר בעיסוקים סביב התינוק, שלא משנה כמה אני אהיה עקשנית, הוא כנראה יהיה עקשן יותר. אז…
לא, זו לא התחלה של איזה ספר קיטשי ממש. זו פשוט התחושה שהתעוררתי איתה הבוקר. כי כזו אני עכשיו, בלאהוב את מה שיש. זה מעין סטייט אוף מיינד שאני מוצאת את עצמי מהרהרת בו בתקופה המאתגרת הזו שבין הלידה לחזרה לשגרה. ולמרות שתמיד נדמה לנו שכל כך הרבה אין, האמת היא שכל כך הרבה כבר יש. כי בסופו של דבר…
בחזרה לשגרה ברוכה אז זהו, עברנו את אוגוסט החם, המהביל וה-הו כה מעייף. הילדודס חוזרים לשגרה ואיתם גם אנחנו. נדמה כי הורים בכל קצוות הארץ נושמים לרווחה, ילדים חוזרים למסגרות ולעצמם ובכלל נראה שכולם די שמחים לחזור לסדר. והינה סוף סוף אחרי הסמי-הדממה של אוגוסט (למרות שאצלי לא היה דומם בכלל), מתחילים להרגיש התעוררות באוויר. איזה חודש נהדר זה ספטמבר! הרבה אירועים משמחים.…
מי לחץ על ה - Fast forward? השבועות האחרונים טסים לי כאילו מישהו לחץ על ה- Fast forward. בלי להרגיש הימים עוברים עם הרבה משימות ומעט מדי זמן. כך קרה שכמעט בלי לשים לב התעוררתי בוקר אחד וראיתי שיש כבר 3000 עוקבים (או בואו נודה על האמת, עוקבות) בדף הפייסבוק של לימיק. ואני עוד בכלל הייתי תקועה איפשהו ב-2000.. (לא השנה, המספר). שמחתי מאוד על המאורע…
מבול של דברים חדשים ומרגשים כל כך הרבה דברים מרגשים קרו לי בחודש האחרון. השקתי אתר, בלוג, קבוצה חדשה. והינה בעודי מעכלת את כל אלה, והופ הגשמתי חלום נוסף! חדות העין שביניכן וודאי שמו לב לקטגוריה חדשה שנולדה בחנות שלי. כן, סוף סוף זה קרה. השקתי את מוצר הפרינטבל (קובץ דיגיטלי להורדה) הראשון בחנות שלי - ערכת תכנון לקיץ! וכן, מסתבר שלהשיק מוצר דיגיטלי…
אז ככה זה מרגיש להיות דולה חודש מרובה לידות עובר עלי. וכל לידה מרגשת יותר מהשנייה. לאחרונה קורה כל כך הרבה בלימיק, שאני כבר חצי מרחפת.. פתאום דבר גורר דבר שגורר עוד דבר ואני עוד לא מספיקה לעכל משהו אחד וכבר קורה משהו נוסף. זה באמת פשוט מדהים ועם כל הטוב שבזה, זה לא פשוט לעיכול אז מזל שיש לי…
למה מגיע לי כל הטוב הזה? בכל מירוץ החיים המוטרף הזה אני חייבת לעצור ולכתוב קצת. הרי לא בשביל זה בין היתר פתחתי את הבלוג? אז מה שקורה לי בשבועות האחרונים הוא לא פחות ממטורף. אני עובדת בכמה ערוצים במקביל. ימים, לילות. שבתות.. הכל הולך. כי יש איזה תהליך גדילה מואץ שמתרחש ולמרות העומס זה לגמרי משמח ומרגש! מי שעוקבת אחריי וודאי…
