fbpx

מה תרצי לחפש?

הבלוג של לימיק
על התפתחות אישית ולימונדה

על התפתחות אישית ולימונדה

על התפתחות אישית ולימונדה

בערך לפני שנה כשהייתי ממש לפני לידה, מבולבלת ומלאת מחשבות וחששות בנוגע לעתיד העסק והעשייה שלי.
כבר אז התחלתי להבין שיש כח אדיר בעצם הפוקוס נמחשבתי שלי והבנתי שיש לי היכולת לבחור לאן לתעל אותו. זכרתי איך דברים שחשבתי בעבר שהם קשים או מאכזבים התגלו בהמשך כחלק מהדרך שהובילה אותי לאיפה שאני היום ולהבנה שקיים גם טוב בכל דבר שקורה.

שנה של אתגרים ותובנות מעצימות

הימים היו ימי קיץ 2017. השקתי את האתר והחנות החדשה שלי, הקבוצה שלי בפייסבוק נפתחה ומצאתי את עצמי בפיתחה של התקופה העמוסה ביותר בשנה שהפכה לתקופה של שיא מכירות חדש עבורי וכללה בתוך כל זה גם את חודשי סוף ההריון הכבדים.
זו היתה תקופה מופלאה מלאה בשינויים עוצמתיים של שמחה והתרגשות מלווים בחשש לקראת הבאות ואני זוכרת שהיה רגע מסויים שבו קיבלתי על עצמי החלטה לראות את כל מה שקורה לי לטובה.
וכך החלטתי לאתגר את היצירתית שבי למצוא את הטוב בכל דבר שקורה לי מעתה והלאה.
קראתי לזה: "להפוך את הלימון ללימונדה" ובכל פעם שמשהו השתבש או לא הלך כפי שתיכננתי, הזכרתי לעצמי שהגיע הזמן להכין קצת לימונדה. זו היתה התנסות כל כך מדהימה וחזקה עבורי שאפילו כתבתי עליה בפוסט הזה.

מאז המשכתי להתמיד בתרגיל הזה וגם בלמידה ובהתפתחות העצמית שלי.
למעשה מאז שאני עצמאית אני בתהליך מתמיד של התפתחות שאני משכללת ומשפרת כל הזמן, כל פעם עוד קצת. אני מקיפה את עצמי בשלל טקסטים ומשפטים מעצימים, סרטונים, הרצאות וספרים שמעשירים אותי ומלמדים אותי איך לנתב את האנרגיות והמחשבות שלי בצורה טובה עבורי ואיך להיטיב עם עצמי וכתוצאה מכך גם הסובב אותי. וזה כייף כי כעת כשאני מסתכלת לאחור אני מבינה שעברתי דרך.

אם בעבר כשנתקלתי בקושי כל מה שיכולתי לעשות באותו רגע היה להתבאס מזה, היום אני כבר יודעת שיש לי עוד אפשרויות.
היום כשמגיע קושי יש משהו בי שמתעורר ואומר: הינה הזדמנות לשיעור חדש. אני יודעת שגם אם יהיה לי קשה או מבלבל, אני אצא מזה מחוזקת ואפילו אצליח להפוך את זה לטובה אם רק אסכים להיפתח לאפשרות הזו.

ומה שיפה בעולם הזה זה שהוא מספק הזדמנויות בשפע, כך שאף פעם לא עובר זמן רב מדי עד שנקרית בדרכי ההזדמנות לבחון שוב את היכולות של עצמי.

הביקורת שהפכה להזדמנות

וכך יצא שהשבוע, לראשונה מזה שנים, קיבלתי פידבק מלקוחה מאוכזבת.
היא כתבה לי מייל שבו הסבירה כי עובי הדפים בפנקסים שקיבלה איכזב אותה ושבהתאם למחיר המוצרים היא ציפתה ליותר והדגישה שאתרים סיניים גובים פחות מחצי מחיר על מוצרי הנייר שלהם.

איך שלא נתסכל על זה, לקרוא כזה דבר זה די מבאס. אבל אם יש משהו שהספקתי ללמוד בשנה האחרונה זה שתמיד יש יותר מדרך אחת להסתכל על הדברים. אז למרות שהתאכזבתי מאוד לקרוא את המילים שלה, בחרתי להרהר בזה רגע ולראות בזה גם זוויות אחרות.

איך עשיתי זאת? העברתי את עצמי את השלבים הבאים:

נשימה ושחרור: דבר ראשון נשמתי עמוק והזכרתי לעצמי שזה לגמרי בסדר, מותר לא לאהוב או לא להתחבר לדברים שאני יוצרת. הרי ברור לי שלא כולם יהיו לקוחות שלי וזה בסדר גמור ונורמלי. יותר מזה, אני מעדיפה שיהיה לי קומץ קטן ומובחר של לקוחות נפלאות ומדוייקות שמעריכות את מה שאני עושה ויוצרת מאשר אינספור לקוחות שלא לגמרי מתחברות לעיצוב, למוצרים ולסגנון שעומד מאחורי לימיק וקונות כי המחיר ממש זול, נניח.

מבט על התמונה המלאה: מול עיניי באותו רגע עמדו רק המילים המצערות שכתבה לי אותה לקוחה אבל ידעתי שיש שם עוד הרבה ממה שנראה לעין. כל למשל יכולתי לפתע להיזכר שאין לי את היכולת לדעת באמת מה עבר עליה באותו רגע, למה בדיוק היא ציפתה ומדוע התאכזבה. אין לי גם יכולת לדעת מול מה בדיוק היא ערכה השוואה כשהחליטה שהמוצרים שלי לא שווים את המחיר ששילמה. מחיר הוא דבר יחסי וכשם שיצא לי כבר פעמים רבות מדי להגיב בחיוך לנשים שהזמינו אצלי והופתעו לטובה מהמחיר (פעם אחת אפילו התעקשו וביקשו ממני לחשב שוב!), כך באותה מידה יכול להתקיים גם המקרה ההפוך.

פרופורציה: כשמאורע ספציפי אחד גורם לאי נוחות או מאכזב, הרבה פעמים מאוד עוזר להתסתכל על הדברים בפרספקטיבה יותר רחבה. אז היתה לי לקוחה אחת לא מרוצה על מאות לקוחות נלהבות שמרוצות עד הגג. האם זה באמת כזה נורא? האם זה באמת שווה שאתעכב על משהו כל כך קטן ושולי בתוך ים של דברים נפלאים שקורים לי? מדהים איך פתאום הכל נכנס לפרופורציה ואני מבינה שאני ברת מזל למעשה.

מכינה לעצמי לימונדה משובחת

אחרי כל אלה כבר חשתי בהקלה רבה והמדהים יותר הוא שברגע שהוקל לי יכולתי גם להבין דברים נוספים:
הבנתי שזו לקוחה שנחשפה אלי לראשונה דרך מבצע שלי באתר ה-ShoppingIL כך שככל הנראה אין לה היכרות מוקדמת איתי ועם המוצרים והאיורים שלי וזה עזר לי עוד יותר להבין מהיכן מגיעה גישתה.
נזכרתי גם שהימים הם ימי נובמבר העמוסים לעייפה במבצעים וסיילים ושמאוד יכול להיות שאחרי שהלקוחה הזו הזמינה ממני היא ראתה את המבצעים החדשים שעלו באתרים הסיניים לקראת יום הרווקים הסיני והרגישה אכזבה מסויימת או החמצה. והרי כמו שכבר ציינתי קודם לכן, מי ש"זול" הוא פקטור מרכזי עבורה היא ממילא לא הלקוחה המתאימה עבורי.

כתבתי לה תשובה מפורטת וכנה שאני מתנצלת שהיא חשה כך ושחשוב לי להסביר לה גם את הצד שלי בדברים (אותו אסביר גם כאן בהמשך). שלחתי לה את תשובתי ופתאום הכתה בי תובנה עמוקה עוד יותר.
הבנתי את התגובה שלה אני יכולה להפוך למשהו טוב. נזכרתי שבכל לקוחה לא מרוצה טמונה הזדמנות לשפר ולדייק את עצמי עבורי ועבור הלקוחות, הקוראות והעוקבות של לימיק.
מיד התעוררתי והחלטתי לקחת את ההזדמנות הזו בשתי ידיים ופתאום הבאסה הפכה לדרייב מטורף. הינה ניתנה לי הזדמנות פז להסביר טוב יותר את כל מה שעומד מאחורי לימיק, יש! ולא רק זה, אלא שזוהי גם הזדמנות מושלמת עבורי לחזור לכתיבה שכל כך התגעגעתי אליה.

הכי אמיתי, הכי מהלב, הכי אני

אצתי רצתי והעלתי הכל על הכתב בפוסט בפייסבוק של לימיק. הטקסט פשוט זרם ממני הכי אמיתי והכי מהלב והיה בזה משהו משחחר ונפלא. וואו, כמה שאני אוהבת לכתוב. זה כל כך מסדר לי את הראש.

ואז רגע לפני שפירסמתי את הפוסט עבר בי חששתי קל. מה אם זה יראה לא מקצועי? מה אם זה פוסט שמבריח לקוחות?
אבל החלטתי בכל זאת לפרסם כי הבנתי שלקוחה אחת לא מרוצה לא באמת מעידה על כלום ושאין לי מה להסתיר או במה להתבייש. נדמה לי שעצם המקום שאליו הצלחתי לקחת את הביקורת הזו הוא ממש שיעור חשוב לחיים והיתה לי ההרגשה שזה גם משהו שראוי שיעלה על הכתב היות וכבר נוכחתי בעבר שיש מי ששואב כוחות והשראה מהדברים שאני משתפת וכותבת עליהם.
אז השארתי את הפוסט כמו שהוא והעלתי אותו בדף של לימיק.

בחלק הראשון של הפוסט סיפרתי על המקרה ובחלק השני הסברתי שלימיק הוא עסק בוטיקי קטן ועצמאי עם מוצרים ייחודיים באיורים מקוריים שלי שמופקים כאן בארץ בפיקוח שלי החל משלב הסקיצה לאיורים, דרך עיצוב כל פרט ופרט במוצר עצמו ועד להפקת המוצר הסופי תוך התחשבות במספר פרמטרים כמו גודל המוצר, העובי שלו, השימוש בו ועוד. הסברתי שבתהליך יצירת המוצר נלקחים בחשבון כל הפרמטרים האלה על מנת להגיע למוצר מיטבי. כך למשל הדפים בכל פנקס נבחרים אחרי בדיקה של עובי הדפים בפנקסים השונים הקיימים בשוק והבנה שדפים עבים יותר שלא לצורך יעמיסו על משקל הפנקס ויתבטאו במחיר בהתאם.

הסברתי גם שלהשוות בין לימיק לאתרים סיניים זה כמו להשוות בין לחם מוכן שנקנה בסופר ללחם שנאפה במקום במאפייה קטנה ומשפחתית. נכון, ככל הנראה קיימים מוצרי נייר זולים יותר ברשתות אחרות ובאתרים סיניים למיניהם ולכן הם רשתות גדולות ולימיק הוא מותג בוטיק קטן ואיכותי, על כל המשתמע מכך. זה מתבטא בייצור המקומי והלא-המוני של לימיק, בחומרים המקוריים וכן ביחס והשירות האישי שמקבלת כל לקוחה ולקוחה.

סיפרתי כיצד אני מתרגשת בכל פעם מחדש מהלקוחות שמגיעות אלי. אלה שיודעות להעריך את המוצרים של לימיק על כל טיפת המחשבה וההשקעה שבהן, שמעריכות את המוצרים האיכותיים ושמחות להנות מהיצירות שלי בביתן.באותה מידה אני שמחה גם מהלקוחה הזו שבעצם נתנה לי הזדמנות להעביר אליכן את הערכים שהם לב ליבו של לימיק.

לסיום כתבתי שאני מקווה שכל מי שקוראת ונחשפת אלי ואל לימיק מרגישה את הלב שלי בתוך כל מוצר ובתוך כל דבר שאני עושה ומקווה שהיא אוהבת את מה שאני יוצרת.

מעז יצא ממש מתוק

בסופו של דבר מה שקרה מכאן והלאה הפתיע וריגש אותי ממש. קיבלתי כל כך הרבה תגובות מפרגנות ומשמחות (ואפילו גם כמות נכבדת של כניסות לאתר ורכישות) מנשים שאוהבות את מה שאני עושה, שנהנות מהמוצרים ושמבינות את הקושי שבלהקים מותג עצמאי ורווחי פה בארץ ומבינות את הערך שבעסק קטן, בוטיקי, איכותי ומקומי ולא פס ייצור המוני מסין. קראתי את התגובות והרגשתי איך הלב שלי מתרחב.

אז מה אני באה לומר בעצם?
אולי שהחיים מפתיעים, אולי שמחשבה יצירתית זה החיים ושבכל רע יש גם טוב.
ואולי אני רק פה להזכיר לכם ולי שבכל רגע נתון נתונה לנו הבחירה איך לקחת את הדברים, על מה לשים את הפוקוס ולאן לתעל את האנרגיות שלנו.

והינה על אף שלא הייתי מדמיינת שזה בכלל אפשרי, יצא שאני אפילו צריכה להודות ללקוחה הזו.
נכון שהחיים האלה מצחיקים?


תמונה ראשית: צולמה בכשרון רב ע"י רעות אשכנזי


איזה כייף ששרדת איתי את כל הפוסט! מקווה שנהנית מהקריאה ומזמינה אותך לכתוב כאן בתגובות אפילו דבר אחד קטן שאת לוקחת איתך מהפוסט וגם לשתף על הדרך שלך להפוך קושי להזדמנות

2 תגובות

  1. אני דווקא מאד נהנתי ממוצר לוח השנה שקניתי ממך,מהעיצוב ,מהאיכות
    ומהיחס האדיב שלך!
    עלי והצליחי
    אתי

    אתי
    נוב 27, 2018 הגב
    • וואו אתי איזו נפלאה את! לקוחה אחת כמוך הופכת את הכל לשווה, גם את הרגעים הפחות נוצצים. תודה לך על המילים הטובות ועל שכתבת כאן ♥

      לימור פיטלסון
      דצמ 2, 2018 הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *