מה תרצי לחפש?

הבלוג של לימיק
שנה חדשה קצת אחרת

שנה חדשה קצת אחרת

שנה חדשה קצת אחרת

אז מה בעצם קורה איתי ואיפה הסיכום שנה שלי?

יש משהו בתקופה הזו שמכניס את כולם ל- MODE של סיכומים ותכנונים. אולי זה הסתיו שכבר מורגש באוויר וגם השנה החדשה שנכנסת והתקופה הבאה של חשבון נפש, וסליחות (כיפור). כולם כותבים סיכומי שנה מפוארים, מביטים אחורה על כל מה שהביאה איתה השנה החולפת ומתכננים את כל מה שתביא איתה השנה החדשה.

השנה החולפת שלי היתה לא פחות ממדהימה. כל כך הרבה קרה שבהחלט יש לי דבר או שניים לומר עליה ובכלל, חוויית עיבוד של השנה המוטרפת הזו היא בהחלט מתבקשת. אז איך זה שראש השנה כבר מאחורינו ועדיין לא הצלחתי להביא את עצמי לסכם את השנה הזו עדיין?

זה הפתיע גם אותי

ממש לפני ראש השנה זה התחיל. זחלתי לאיטי אל סוף החודש השמיני להריוני וגיליתי ש.. וואו. אוקיי מתחיל להיות לגוף שלי כבד. למקרה שחשבתן שאני סופר וומן (מודה, יש רגעים שגם אני קצת שוכחת שאני בסך הכל בנאדם שיכול להתעייף פתאום..) אז לא, אני לא. מסתבר שגם לי יש גבולות והגוף ההריוני והמתגלגל שלי פשוט אותת לי ש.. היי, את תיכף בחודש תשיעי. פתאום נהייתי עייפה מאוד וכן, נהייה לי אפילו קצת קשה.

ואז בדיוק גם היתה לי בדיקת דם מתוכננת וראיתי שהברזל שלי צנח שזה אף פעם לא בשורות טובות. ובנוסף, לחצים וצירצורים כאילו אני עומדת ללדת אבל רגעעע זה עוד לא הזמן. טוב, היה לי ברור מה הגוף שלי מנסה לומר לי פה. אבל רגע, מה עם כל הדברים שתיכננתי? רציתי עוד להכין דברים לחג, ודברים בקבוצה שלי ובדף.. רגעעע יש לי עוד מלא תוכניות! כמה שעות של פאניקה קלה שלאחריהן החצי שלי, שיזכה למצוות, מכניס בי פרופורציה ואומר לי: "הלווו את שמת לב בכלל כמה את עושה?? כמה כבר עשית? תנוחי קצת, מגיע לך".

אוקיי, עוצרת. לוקחת אוויר. מסתכלת רגע אחורה. וואלה, צודק. מה שעשיתי בחודשים האחרונים וכל מה שהספקתי הוא לא פחות ממדהים. אז אומנם תיכננתי לנוח רק בסוכות, אבל היי, הגוף מדבר ואני חייבת להקשיב לו. אז עצרתי. נחתי. והרבה. אפילו ביקשתי עזרה ביומיום עם הקטנצ'יק. שיעור מטורף בשינוי תוכניות, בהאטה ובקבלה של מה שמגיע. בעיקר שיעור גדול בשיחרור ואמונה שהכל בסדר, אני לא נעלמת וכלום לא בורח לי. אני רק קצת נחה.

אז עכשיו אני נחה. כן, זה נמצא לי בלו"ז. בבוקר אני באנרגיות גבוהות ומשימות דחופות ולקראת הצהריים אני מורידה הילוך ונחה. ומה אני יגיד לכם.. מסתבר שזה לא כל כך נורא. אני ממשיכה להיות שם בשביל כל הלקוחות שלי שצריכות אותי, כל שאלה מקבלת מענה. כל הזמנה מוכנה ונשלחת בהקדם האפשרי והכל מתקתק גם בזמן שאני קצת מורידה את הרגל מהגז ומאפשרת לעצמי גם מנוחה וצבירת כוחות חשובים ללידה. והכי חשוב – הכל בסדר.

 

קושי בלשחרר

בגלל שהשנה הזו היתה כל כך מדהימה, גיליתי שאני עוד לא מוכנה לסכם אותה.

שנה שהתחילה בעצלתיים ודי בבאסה כאשר בפתחה של השנה הבנו והרגשנו אני והחצי שהרבה דברים לא במקום. מבחינת מגורים, אחרי שנתיים שהתגוררנו במקום בו רצינו לבנות את ביתנו וחשבנו שמצאנו את ה-מקום, הסתבר לנו שזה לא מה שחלמנו ולא היה לנו שמץ של מושג איפה נגור. בנוסף, אני הרגשתי שדברים מעורפלים לי בעסק, לא מחודדים. לא היה לי ברור לאן אני רוצה לקחת אותו הלאה והייתי צריכה לברר כמה כיוונים עם עצמי. וזה לקח זמן. בהתחלה זה הבהיל ואז פשוט הייתי עם זה והחלטתי לשחרר למה שהיקום יביא איתו.

לאט לאט מצאנו מקום, עברנו דירה. ואז כמו בקלישאה הידועה "משנה מקום משנה מזל", התחלתי לפרוח, לעוף במחשבה לכיוונים חדשים והתחברתי מחדש לתשוקות שלי. במקביל נכנסתי להריון שעבר עלי טוב בהרבה מהקודם ואיפשר לי להמשיך ולגדול בעסק שלי. גיליתי שהריון יכול להיות אחלה מצע לפריחה יצירתית והסתבר לי שאני באחת התקופות היותר יצירתיות שלי! מפה לשם הדברים התגלגלו, לקחתי על עצמי לחשוש פחות ולעשות יותר. פשוט לעוף. וכך היה.

התחלתי לעשות סרטונים, לייבים, להתנסות בכל מיני דברים. סוף סוף הגעתי לחלום שהיה לי מזה שנים ויצרתי קבצי פרינטבלס. והתאהבתי! במקביל לקחתי עוד צעד גדול וחידשתי את החנות המקוונת שלי שכבר היה לי ברור שהיא הולכת להיות הרבה יותר. אז הקמתי בה בלוג, ופתחתי בה מחלקת פרינטבלס חדשה. וכך דברים התגלגלו כי טבע הדברים הם שעשייה מביאה לעוד עשייה. והרבה עשייה מביאה בסוף לתוצאות. כך שעד מהרה מצאתי את עצמי גם פותחת קבוצה ליוצרות, משתתפת בכמה כתבות ושת"פים מעניינים ומתמודדת עם חשיפה גדולה וקהל לקוחות חדש. הכל כל כך כייף!

ומתוך כל זה, התבהר לי פתאום מי אני ומה זה בעצם הלימיק המדהים הזה שיצרתי וכמובן מהם החלומות והשאיפות הכי גדולות שלי ובעצם לאן אני פונה מכאן. רק שעם כל הטירוף שנוצר בזמן כה מצומצמם טרם הספקתי לעכל את השנה הזו. אז כך יוצא שאני עוד לא מוכנה לסכם ולהרפות. עדיין.

רק עוד עניין אחד קטן

יש עוד עניין אחד קטן אבל סופר חשוב שלא מאפשר לי לסכם את השנה.. ההריון הזה. אני לא יכולה להשאיר אותו בחוץ.
איך אני יכולה לסכם שנה בלי היצור הקטן שעוד בבטן שלי שיש לו חלק משמעותי כל כך בי וכתוצאה מכך גם בשנה המדהימה הזו שעברה עלי? פשוט לא יכולה. אז נראה לי שסיכומי השנה יחכו לאחרי שאלד. ולכן החלטתי לתת לעצמי הארכת זמן של חודשיים שלושה ולערוך את פוסט סיכום השנה המפואר שלי בסיומה של השנה הלועזית החדשה שמגיעה בדצמבר.

בקיצור, יש למה לחכות! ויש גם עוד כמה שבועות טובים להמשיך ולהפתיע עוד בשנה הזו אז.. כייף! מקווה שעד אז גם התינוקי החדש יאפשר לי את הזמן לזה 😉

אז זהו, נראה שזה פוסט אחרון שלי לפני לידה.. מתרגשת ברמות של כלה ממה שעוד יבוא. יודעת שבניתי פה משהו מדהים שיחכה לי כשאחזור וימלא לי את הזמן בין ההאכלות וההנקות והידיעה הזו מסבה לי אושר ענק.

מודה לכן שקראתן עד לפה ובכלל שאתן חלק מהתהליך המדהים הזה.
וגם הפעם כמו תמיד, אשמח לקרוא כאן למטה בתגובות מה חשבתן על הפוסט וגם סתם לקבל חיזוקים לקראת הלידה שאף פעם אין יותר מדי מהם 😉 ובינתיים מאחלת שנה מדהימה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יש הפתעות ששמורות רק לחברות

רוצה גם להנות מקבצי פרינטבל דיגיטליים להדפסה, הטבות ועידכונים? הירשמי עכשיו ותשארי מעודכנת בכל הטוב שלימיק מארגנת ללקוחותיה

יש! נרשמת בהצלחה. דברים טובים מלימיק כבר בדרך אליך