בכנות: את הפרק הזה יכולתי בקלות לא להעלות כי בדיוק כמו מה שאני מדברת עליו כאן בפרק, גם כאן הפחד החמוד שלי דיבר ודיבר ושאל אותי כל הזמן אם אני רצינית שאני הולכת על זה ומה אם זה לא יהיה טוב ורק יהרוס לי את הכל.
ואז חייכתי ועניתי לו שאי אפשר באמת להרוס כלום ומקסימום זה לא יהיה הפרק המועדף עליכן, הכל טוב. העיקר שלא הדחקתי את הקריאה שעלתה בי לשתף את זה איתכן והצלחתי לבחור בדרך של להעז ולנסות שזה הרבה יותר חשוב לי.
אז הינה לפניכן פרק שונה, שבו יש מסר אישי וקצר לכל אחת מכן שמתמודדת עם פחדים, מסר שבתקווה יחזק אתכן בדיוק ברגעים האלה שהפחד משתלט. ואם אהבתן את הפורמט של המסר השונה הזה, אשמח שתספרו לי בתגובות כדי שאדע ליצור גם כאלה מדי פעם. ושוב, תודה שאתן פה.